חצב מצוי – גינה ארץ ישראלית
חצב מצוי בעל הבצל הגדול מבין צמחי-הבר בישראל. החצב המצוי הוא אחד מפרחי הבר בעלי מופע פריחה ייחוד שרצוי לשתול בגינה פרטית ובפרט בגינה ארץ-ישראלית. החצב צמח בר חסון ללא מחלות או מזיקים ולא דורש טיפול או השקיה.
עמוד הפריחה של חצב מצוי המגיע למטר ויותרה נותן גמישות רבה לתכנון מיקום השתילה שלו בגינה, בחלק האחורי של ערוגה או בין צמחים בגובה בינוני. פרחי החצב הלבנים בולטים לעין על רקע שיחים או עצים בעלי עלווה ירוקה כהה.
תפוצת חצב מצוי
החצב המצוי צומח ברחבי החופים והאיים של הים התיכון, בדרום אירופה מדרום צרפת לדרום מערב אסיה (ישראל, סוריה, לבנון) ועל פני צפון אפריקה עד למרוקו ועל האיים העיקריים של קפריסין, כרתים ומלטה.
בישראל החצב המצוי נפוץ ממדרונות רמת הגולן, הגליל, מישור החוף, השומרון ועד לאזורים המדבריים בהם יורד גשם.
מקור השם חצב
מקור השם של החצב בעברית באה מיכולתו "לחצוב," השורשים העבים וארוכים המגיעים לעומק של 3-4 מטרים חוצבים את דרכם בין חריצי סלע בחיפוש אחר מים ורצון לאגון את הפקעת באדמה שלא יסחף בגשם, של עמוד הפריחה החוצב את דרכו החוצה ושל העלים הבוקעים את הקרקע לעיתים יבשה וקשה.
מחזור חיים
מהלך החיים השנתי של החצב המצוי מחולק לשתי עונות: תחילת החורף ותחילת הסתיו. בראשית החורף בוקעים עלי החצב, עלים ירוקים גדולים ורחבים, את הקרקע ומצמיח שושנת עלים. השלב הווגטטיבי של החצב לאורך החורף. ריבוי שבו הבצל מייצר ניצנים פנימיים המבקעים את הבצל לשניים. כך, שנה אחר שנה ומבצל יחיד נוצר גוש בצלים זהים של יותר מעשר ראשים בקוטר של עד 30 ס"מ.
תקופת הריבוי הוא גם הזמן שהבצל, איבר אגירה תת-קרקעי, אגר מזון ומים לפריחה של שנה הבאה. קודקוד הצמיחה של הבצל יצר את התפרחת הנשארת בתרדמה בתוך הבצל, העלים קמלים והבצל נכנס לתרדמה עד לסתיו.
פריחה ייחודית
בשנה לאחר מכן, אם התקצרות הימים מתחיל השלב השני של מחזור החיים של החצב. עמוד התפרחת החבוי פורץ מהבצל. עמוד הפריחה עולה לגובה של עד מטר וחצי ולאורכו נושא מאות פרחים הנפתחים קבוצות-קבוצות. הפריחה מתחילה מלמטה, כל פרח נפתח בחצות הלילה למשך של כ-18 שעות בלבד, וכל יום נפתחת קבוצה אחרת מעל לקודמים, והפרחים שנפתחו ביום הקודם קמלים.
במהלך היום מגיעים המאביקים של החצב, דבורי הדבש וצרעות הנמשכים לצוף שנדיר בתקופה זו של השנה.
תכנון גינה טבעית עם חצב מצוי
רבים הבצלים והפקעות שאפשר לשתול בגינה הביתית. החצב הוא הגדול בבצלים של צמחי-הבר בארץ, המתאים לשתילה בגינה הפרטית ובפרט בגינה ארץ-ישראלית.
את החצב רצוי לשתול בקבוצות של חמש בצלים או יותר המעצימה את אפקט הפריחה. שתילה בקבוצה מבטיח משך פריחה ארוך כשבצלים פורחים לסירוגים במהלך מספר שבועות בסוף הקיץ כאשר רוב צמחי הגינה כבר סיימו את פריחתם.
עמוד הפריחה של החצב המצוי המגיע למטר ויותר נותן גמישות רבה למיקום השתילה שלו בגינה, בחלק האחורי של ערוגה או בין צמחים בגובה בינוני. פרחי החצב הלבנים בולטים לעין על רקע ירוק כהה, שיחים או עצים בעלי עלווה ירוקה צפופה כהה.
גינה ארץ ישראלית היא סגנון גינה בעלת מראה טבעי תוך שימוש בצמחייה ים תיכונית.
מדריך שתילה חצב מצוי
החצב גדל באדמות טרשים, בתוך נקיקי סלעים ועל כן רצוי לדמות את תנאי הגידול שלו בגינה הפרטית לאילו בטבע. אפשר לטייב את הקרקע אבל לא הרבה.
חשוב מאד שהקרקע בה שותלים את החצב תהיה בעלת ניקוז טוב ואף רצוי ללא השקיה על-מנת למנוע ריקבון של הבצל.
את בצל החצב מטמינים 5-10 ס"מ מתחת לפני הקרקע במרווחים של 30 ס"מ.
יש לשתול בשמש מלאה הזהה לאזורים בהם פורח בטבע.
לאחר השתילה יש לשמור על אדמה לחה ולהשקות במידת הצורך, בייחוד בהפסקות בין הגשמים.
גינון שוטף
החצב הוא פרח בר חסון ללא מחלות או מזיקים שלא דורש טיפול שוטף.
העלים של החצב, כל עוד הם ירוקים, חשוב להשאיר כדי לאפשר להם לבצע הטמעה ולאגור חומרי הזנה ומים ללבלוב ולפריחה של שנה הבאה. את העלים היבשים אפשר לאסוף.
בצל החצב נכנס לתרדמה לאחר שעליו קמלים והוא אחד הבצלים אשר מומלץ להשאיר בקרקע בתום עונת הגידול, אלה יצמחו עם השנים למושבה גדולה. רצוי לא להשקות אזור זה כדי לא לגרום לרקבון הבצל.
אחרי מספר שנים כשהגוש צפוף מדי או חודר לצמחים אחרים בערוגה אפשר להוציא חלק מהבצלים בתום עונת הצימוח, בסוף האביב, ולאחסן עד לשתילה בשנה הבאה.
עוד פוסטים שיכולים לעניין אותכם
גינה חסכונית במים עונה על הצורך לצמצם את כמויות המים הנדרשות להשקיה ועדיין ליהנות מגינה ירוקה, בעלת פריחה ססגונית ושופעת פרי.